מה קרה למשפחה? פרק 3

"אַךְ יֵדַע סָב וָנֶכֶד

וּלְאָב וּלְבֵן יֻגָּד:

לֹא תַמָּה עוֹד הַמְּלֶאכֶת;

עוֹד לֹא רָפְתָה הַיָד."

ונניח, רק נניח, שכולנו באמת משפחה אחת גדולה. אם נתבונן במציאות כפי שהיא היום, נהיה חייבים לשאול: האם המשפחה הזו מתפקדת? אלא שאז תצוף שאלה מטרידה הרבה יותר – האם יש כלל משפחה שיכולה לענות על ההגדרה הזו. מה זה אומר על המחויבות שלנו זה לזה?

"בִּצְעֹק הָעָם לַיֶּשַׁע,

וּבְבֹא הַקּוֹל: “מַלֵּט!”

שִפְלוּת יָדַיִם פֶּשַׁע

וַעֲצַלְתַּיִם חֵטְא."

עמרי ותומר פורשים שמיכה, מוציאים את הסל ועורכים פיקניק משפחתי שימשיך את סדרת החקר שלנו על היחידה החברתית היסודית ביותר, ובעיקר על כל הנמלים שהורסות לנו את הפיקניק הפסטורלי:

הגל מביא למנה ראשונה זווית חדשה לגמרי על מבנה המשפחה הפטריארכלית מול המטריארכלית (המלכה בצרה! הגנו על  המלכה!), בגזרת הסלטים - חנה ארנדט, עם שאלת הפרטי מול הציבורי (חוזרים לקן! להתארגן מחדש!), על הדרך ננשנש עוד קצת לאקאן, פרויד ותופינים למכביר (מי הביא לכאן ילד עם זכוכית מגדלת?!), ונשאל את עצמנו – איזה מן פיקניק זה?!

אז קחו סכו"ם וכמה מפיות, בואו להצטרף אלינו, ואם נחה עליכם הרוח תביאו איזה לייק ושיתוף. אתם יודעים למה... ביאליק כתב זאת לפנינו –

"כִּי בִרְכַּת אֵל יֵשׁ חֵלֶף

עֲמַל בָּנִים וְאָבוֹת:

אֶחָד יְהִי לְאֶלֶף

הָאֶלֶף – לִרְבָבוֹת."

קריאה נוספת:

ארנדט, חנה. המצב האנושי. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014.

ביאליק, ח.נ. "עַל שִלֵּשִים".

Hegel, The Phenomenology of Spirit, University of Notre Dame, 2019. Translated by Peter Fuss and John Dobbins