הדיון על תרבות הנגד סחף אותנו אל מקומות מאוד אפיים: המרד, ההתבגרות, בניית זהות ייחודית, גם במחיר הבשר ואולי אפילו לקרוא תיגר על המוות עצמו. אבל אולי אנחנו סתם מסתבכים עם המדיום...? אולי כל מה שנדרש לתרבות נגד טהורה הוא הרבה יותר פשוט? אולי האמן הרדיקלי האולטימטיבי זקוק רק לדף, עיפרון וקוביות?
בפרק הארוך ביותר (והמרתק, אל תיבהלו!) של מקרל עד כה, מתארח אצלנו אורן בן יוסף, שיביא מבט מרתק על תרבות הנגד אשר הולך אל מעבר לכלים בהם לרוב נעשה שימוש.
אורן בן יוסף הוא סופר, מורה, חוקר דמונולוגיה ומאגיה ואקטיביסט למען זכויות בעלי חיים (תוהים איך זה משתלב? עוד תופתעו), והוא מגיע למשוך את עמרי ותומר בקצוות הגלימה מטה מטה, עמוק במורד המדרגות, אל לב המבוך האפל של ההתנגדות לשגרה המשמימה והמנרמלת.
עם המדריך לשחקן של מבוכים ודרקונים, נחקור כיצד לפני כמה עשורים ספורים בלבד התחוללה מהפכה שקטה, שהפכה את הדמיון לכוח בלתי ניתן לעצירה. ואיך - גם כאן, כמו בתרבויות נגד אחרות - מיד שב וביצבץ השטן המאיים על הילדים הרכים, אבל לא ממעמקי השאול, אלא מהיובש המנרמל של החברה הפרנואידית לקיומה.
עם ניטשה ובודריאר נתהה האם משחקי התפקידים הם בעצם תרבות נגד החסינה מפני התמסחרות? האם זהו מעשה אמנות שהאדם עצמו הוא מושאה? או שאולי מעשה כשפים של ממש הקורע את מארג המציאות השמרנית והאפורה, ולכן גם (לכאורה) מאיים עליה?
אז מה אתם תקועים בבינג' סדרות סטרימינג שמייבש לכם את התאים האפורים, כשאורן בן יוסף משתף בנהרות של ידע בכזו חינניות (סורי בנות, הוא תפוס).
קחו דף דמות, השחיזו חרבות, שננו לחשים, צחצחו קוביות – גלגול ראשון... ו... מתחילים!