מה קרה לשמרנות? חלק 1

"מסכנים האנשים שאינם יכולים לשמור אפילו על שמם."

עם המשפט הזה, נפתחת העונה החדשה של מקרל על הדחויים, אלו שהחברה אינה מסוגלת לכלול אותם אפילו, אלו אשר אינם חלק בחברה... או אולי כן?

באופן שאולי מעט מפתיע, העונה הזו גם נפתחת עם שאלה אודות השמרנות: מה קרה לשמרנות? האם היא אותה השמרנות הישנה, שמתעקשת לשמור על עצמה, עוד מימים ימימה? או שאולי גם השמרנות עצמה כבר... אינה?... השמרנות שהייתה?!... ואיך זה יכול להיות בכלל...

תומר ועמרי חוזרים אל האספה המכוננת, אי-שם בדמדומי השחר של הדמוקרטיה, כדי לפגוש את מר אדמונד בורק שיספר לנו על גזע האדם ואלו שאינם משתייכים אליו.

נקפוץ קצת בעתיד אל ורנון סקרוטון שיתאר את הפחד בלהיות שמרן, את הפחד העמוק וגם... הסנטימנט.

נחזור אחורה בזמן, אל פרויד המיישיר מבט בדיוק במה שהחברה של זמנו אינה רוצה לראות.

ואז נקפוץ שוב לעתיד, עם השאלה המוזרה – מה זה בכלל "חברה כללית"?! ונשמע מה יש למרסל גושה ללמד אותנו על הפוליטיקה והשבר באמת.

וכל זה באמת רק ספתח... אולי מתאבן... ספתח או מתאבן? זו בדיוק השאלה – פרוגרסיבי או שמרן! האחד פותח את הדלת בפני הלא-נודע והשני מעדיף להקפיא את הדלת, לעצור, אולי לא לקחת צעד קדימה... או אולי זו רק קונספציה? אולי שוב אנחנו נופלים לקטגוריות שאיננו קוראים אותן לעומק?

תומר ועמרי ניצבים בפני פאזלים מסובכים, ורק דבר אחד ודאי בתוך כל זה... אתם הולכים לעשות לייק ולשתף. למה? כי אחרת "צא בחוץ"!

קריאה נוספת:

אדמונד ברק, מחשבות על המהפכה בצרפת, תרגום: אהרן אמיר, הוצאת שלם: 1999

אידן, קלאודיה. צדה האחר של הצעקה. פרדס הוצאה לאור.

Gauchet, Marcel. La democratic contre elle-meme

Miller, Jacques-Alain. “Milanese Intuitions”, in Paradigms of Jouissance. Psychoanalytic Notebooks no. 34.

Scruton, Roger. (2014). How to be a conservative / Roger Scruton. London : Bloomsbury