על פניו, כולנו מקדשים את החירות ומאמינים ש"נולדנו לחופש". מנקודת מבט היסטורית, אמנם, נראה שרוב בני האדם לאורך הדורות לא טעמו את טעמה של החירות יום אחד בחייהם.

מהמהפכה החקלאית ועד לעת העכשווית, עולה שאלת עליית הצורך בשלטון מרכזי ויחסי הגומלין שלו עם חירות האדם. אנו נדרשים לנהל חברות, ובדרך... מה קרה לאינדיבידואל? והחברה, מה עליה? ואיך למעשה כוחות הטבע קשורים לשאלת החירות? בפרק זה, תומר ועמרי ממשיכים לחקור את שלושת ערכי הטריאדה שניצבים בלב המהפכה הצרפתית: שוויון, חירות ואחווה. הפעם, נתמקד במושג החירות.

נפלס את דרכנו אל החירות ונשתחרר מגחמותיו הקפריזיות של המלך [לואי?] אשר דורש כל בוקר חליטת תה, ומנכס לעצמו ורק לעצמו את כל המלפפונים של העם! [מה יהיה לואי...]

כמו כן, נראה כיצד החירות קשורה בעילת הסבירות, ככל שזה בכלל סביר לדרוש חירות. זוהי ללא ספק בעיה עמוקה אשר תדרוש מאיתנו לעמוד על כתפי ענקים: מהמשנה וקהלת, דרך עמנואל קאנט, ג'ון לוק, ג'ון סטוארט מיל, ואפילו - האסטרופיזיקאי ניל דגראס טייסון.

מאפלטון ואידאת הטוב, דרך גילוי האש ועד לממשלת ישראל 2024 – אנו נשאלים ושואלים: מה קרה לחירות שלנו והאם אי-פעם היא הייתה קיימת? ובעצם... מה כוללת חירות? מה ההבדל בינה ובין חופש? האם יש חירות בטבע, או במצב הקדם פוליטי? ואם חירות היא רק גורם הקשור בחברה... מהי משמעותה בימים בהם החברה מתפרקת? מהי חירות פוליטית? ומה קורה כשהטבע מנסה להרוג אותנו? האם ניתן כלל להיות בני חורין מהטבע?

קריאה נוספת:

** המסכת הראשונה על הממשל המדיני, ג'ון לוק, הוצאת רסלינג, 2008

** על הממשל המדיני: המסכת השנייה, ג'ון לוק, הוצאת מאגנס, 1948

** משנה פסחים י ה

** קהלת פרק י

** "תשובה לשאלה: הנאורות מהי?", עמנואל קאנט

** Mill, J. S. (2002). On Liberty. Dover Publications.

** deGrasse Tyson, Neil. “Earth Is Bad for Life”. February 19, 2008